חמישים אלף ש"ח פיצויים לאשה מוסלמית שגורשה בעל כרחה

תמש 2050/04, ס.ב. נגד א.א.

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבל תביעה של אשה מוסלמית שגורשה בעל כורחה, ופסק לה פיצויים בסך 50,000 ש"ח.

הצדדים, בני העדה המוסלמית, נישאו זה לזו. באותה עת אחיה של התובעת נישא לאחותו של הנתבע; המדובר ב'נישואי חליפין'. לימים, על רקע מריבות וסכסוכים שהתגלעו בין אחי התובעת לאשתו, גירש הנתבע את אשתו מביתם בהיותה בהריון עם בנם.

השופט סארי ג'יוסי קבל את טענת התובעת, כי מעשה הגירושין מהווה עבירה על הוראות סעיף 181 לחוק העונשין, וכן מקים לזכותה עילת תביעה ע"פ פקודת הנזיקין, משנתקיימו יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה כהגדרתה בסעיף 63 לפקודה.

נקבע, כי עקרון היסוד בקביעת שיעור הפיצויים בנזיקין, הוא "השבת המצב לקדמותו"; הפיצוי הוא בתשלום שעל המזיק לשלם לניזוק כדי להביא את הניזוק, ככל שהדבר אפשרי, למצב שבו היה שרוי אלמלא נגרם לו הנזק. בעניינינו, השבת המצב לקדמותו, משמע, חזרה למצב בו התובעת הייתה נשואה וחיה עם בעלה-הנתבע ובנם המשותף, תחת קורת גג אחת; משהתגרשה התובעת, היא "הפסידה" את הסטטוס של "נשואה" ואת תמיכתו הכלכלית של הבעל - הנתבע ,וכן נגרמה לה עוגמת נפש; בתשלום הפיצויים "מתבטל" הנזק והמצב חוזר לקדמותו. השופט ציין, כי יש הסוברים, כי הטלת פיצויים במקרה של התרת נישואין ללא הסכמה הדדית, לא נועדה, בהכרח, ל"השיב את המצב לקדמותו". לגרסתם, בהטלת פיצויים במקרה כגון דא, יש משום מגמה עונשית ומגמה מחנכת ומרתיעה כאחד.

נפסק, כי אין להצדיק את מעשיו של הנתבע, שכן התרת נישואין בדרך זו, בין אם מדובר בנישואים רגילים ובין אם "נישואי חליפין", פוגעת, כעקרון, בבן הזוג השני ובמקרה דנן בתובעת היות שאקט הגירושין נכפה עליה. כתוצאה מהתרת הנישואין ללא הסכמת התובעת, נגרמו לה, נזקים כלליים וכספיים, עוגמת נפש, בושה והשפלה. התובעת לא הביאה ראיות להוכיח את גובה הנזקים הנטענים, ומשכך, הערכה על דרך האומדנא, מובילה לפסיקת פיצויים בסך של 50,000 ש"ח.

תמש 2050/04, ס.ב. נגד א.א.

למדור משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.